אחד ממקורות ההשראה העיקריים שלי לעיצוב הוא עולם החי בכלל וחיות מקפצות בפרט. אני אוהב לקחת נושא שמעניין אותי ולחקור היבטים שונים של העיצוב. זאת הגרסה הרביעית שעשיתי של שולחן מסוג זה. כאן שאפתי להנגיד ולשלב את המתח העצור לקראת זינוק עם פיסוליות זורמת (קשה ורך). בנוסף לכך רציתי לנצל את אלמנט המשטח הצף שהוא […]
שולחן סלון זה מייצג עבורי את המורכבות שבעיצוב הפשוט, או את הפשטות שבעיצוב המורכב.. המתח בין קווים גולמיים לנקיים, הניגוד וההרמוניה שבין האלון הפראי המושחר בטינון (תהליך כימי המתרחש בעץ בעת המפגש בין הטנינים המצויים בו לחומצת ברזל) לבין ניבי ופיני הפליז הנוצצים בזהב. השולחן מורכב עיצובית מארבעה קווים ומבנית, מארבעה "מחברים קרים" ללא הדבקה,
פורטרט בארבעה קווים Read More »
בבסיס כל יצירה שלי עומד נושא או רעיון כלשהו, אותו אני מנסה להביא לידי ביטוי. הפעם חשבתי על תהליכים גיאולוגיים המייצרים טופוגרפית פני שטח מעניינת, בפרט הרי געש ובולענים. מכאן בא הרעיון לכיס מגירה בולט ושקוע. הקווים המעוגלים של פתחי המגירות הכתיבו את שאר ההחלטות העיצוביות – מצורת הרגליים דרך עיבוד שפת השולחן ועד הידיות.
כיסא הנדנדה, הוא הומאז׳ למר ג׳ורג׳ נקשימה, גדול נגרי האמן של המאה ה-20. תהליך תכנון, עיצוב וביצוע היצירה הזו, כלל שלל אתגרים שהצליחו להוליך אותי במסע מרתק, הן אישית והן מקצועית. החל בהבנת המבנה/השלד, חישוב הזוויות השונות, מציאת חומרי הגלם המתאימים וכלה בשימוש טכניקות ביצוע חדשות. היה זה מסע מאתגר, מרתק וממלא כאחד. העבודה על
שידות/שולחנות. נוצרו במחשבה לשידות לילה משני הצדדים של המיטה, ולכן גם העיצוב ההופכי. גם בסוגי העצים, וגם בסימטריה של העיטורים. במבט אחר, הן יכולות לשמש גם בסלון, ליד הספות, או בכניסה לבית, או כל דבר בסגנון. הרעיון היה לעצב שתי שידות שיהוו למעשה רהיט אחד, משלים ומושלם. הרעיון של שתי שידות הופכיות עלה בי זמן
כמו בהרבה מיצירותיי, גם פה, העץ הוא שהוליד את עיצוב השולחן. לפניי כשש שנים קיבלתי קריאה מחבר יקר, שבקיבוץ שלו נפל עץ בוקיצה ענק. נסענו יחד לפרוס אותו בשטח, והעלינו אותו אליי לנגריה. כשניגשתי לאחרונה למדפי הייבוש להוריד את העץ, גיליתי כל מיני פגמים וסידוקים שנוצרו במהלך הייבוש. התחלתי לנסר ולהקציע נתחים מלוחות העץ האדירים,
"The United society of Believer's" הייתה תנועה אידיאולוגית דתית שצמחה בארה"ב בשלהי המאה ה-18 ויצרה שפה ויזואלית ייחודית ומרשימה. הספסל היה עבורם חפץ משמעותי ששימש את החברים בבתי האספה בקהילות שלהם. כאות הערכה והוקרה לאסתטיקה שיצרו, בניתי את הספסל המוצג בתערוכה. תהליך היצירה של הספסל וכלי העבודה בהם השתמשתי מתבססים על נגרות מסורתית. תהליך העבודה
Bench for the Believers Read More »
את השולחן בחרתי ליצור מחומרים בשימוש חוזר שמצאתי וקיבלתי במהלך השנים. הפרופורציות הותאמו לדירת החדר הקטנה שלי. המחשבה היתה ליצור רהיט צנוע עם אלמנטים נגריים קטנים ,נחבים ומרגשים, כמו הטריזים, שנוצרו משאריות חיתוך הרגליים. בחרתי בזוויות פאזה דרמטיות עגולות בעיצוב הפלטה והרגליים כדי להקנות לשולחן תכונות מודרניות. על השייפינג של הקושרת התלבטתי ארוכות . בסוף
החומר לשולחן מגיע משני עצי פאולוניה שגדלו במטע באיזור שער-הנגב כחלק מפרויקט שכשל. אחרי יבוש של 6 שנים, עובדו העצים על ידי האמן, משלב העץ השלם ועד לשלב הרהיט הסופי. השולחן מעוצב בהשפעת המבנה של שער-טורי (Torii) אשר נפוץ במזרח אסיה ומוצב לרוב בכניסות למקדשים ומייצג את המעבר שבין הקודש לחול. עץ הפאולוניה הידוע גם
החלק העליון של השולחן נוצר מפרוסת עץ אחת, שנחתכה אסטרטגית וניתוחית לשניים עשר חלקים ואז הורכבה מחדש ומפוסלת לצורה מעט שונה – תוך תשומת לב מיוחדת שניתנה למקור האור הנצחי ולאזור עץ הלב של העץ המקורי. החלק העליון והרגליים של השולחן מכופפים מעט בטכניקות כיפוף גזע. ישנם אלמנטים המייצגים צמיחה ואת אופיים המתרחב של עצים