בוקיצה

כמו בהרבה מיצירותיי, גם פה, העץ הוא שהוליד את עיצוב השולחן.
לפניי כשש שנים קיבלתי קריאה מחבר יקר, שבקיבוץ שלו נפל עץ בוקיצה ענק.
נסענו יחד לפרוס אותו בשטח, והעלינו אותו אליי לנגריה.
כשניגשתי לאחרונה למדפי הייבוש להוריד את העץ, גיליתי כל מיני פגמים וסידוקים שנוצרו במהלך הייבוש.
התחלתי לנסר ולהקציע נתחים מלוחות העץ האדירים, בכדי לזקק מהם חומר ראוי לעבודה.
נשארתי בסוף עם שני לוחות בצורת טריז (משתנים בעובי וברוחב לאורכו של הלוח) ומשם התחיל להתגלגל עיצוב השולחן, שבו אין זווית אחת מקבילה לשנייה.
בליל של אלכסונים ומורכבות מבנית גובהה, יצרו שולחן שעיצובו בא להדר את העץ המקורי.
בתוך המופע המרהיב של הבוקיצה, נמצאים עדיין סדקים שבחרתי למלא זהב.
השתמשתי בטכניקת קִינְצוגִּי, שמקורה ביפן, בה האמן היה בוחר להדגיש את ה"פגמים" ביצירתו במקום לטשטשם.