קונסולת כניסה. רהיט המקבל את פני הבאים לבית ומברך את היוצאים לשלום. עיצוב היצירה החל מקורת עץ שופעת דרמה של סיבים פתלתלים וגוון עז ומרשים – קלסטימון אדום. עץ שגדל בארץ ונפרס במנסרה מקומית. מבנה הקונסולה עשוי מייפל, עץ בהיר ושקט. צבעו הבהיר של המייפל מאזן וממסגר את משטח הקלסטימון האופקי ומסתיר אותו באופן חלקי. […]
זה התחיל ברצון לבנות ארונית על סטנד. המחשבה היתה ליצור משהו שנעים לחיות איתו ויכיל חפצים מיוחדים. אחרי ימים של נסיונות להתאמת עצים התחלתי בפריסות, ואז קימור מסויים בעץ הכתיב שהדלת תהיה מקומרת. זה דרש הרבה יותר עבודה, אבל אני חושב שהשתלם. הידיות הבהירות מזמינות לפעולה ולמגע. כשדלת נפתחת, הברוש המתגלה נותן תחושת אור, ומפיץ
הכל התחיל ברגע שהגיעה אליי הפלטה של השולחן. חבר יקר שהביא אותה אמר לי ״יש לי איזה מתנה בשבילך״, ואכן זו הייתה מתנה שלא ציפיתי לה. התחלתי לחשוב איך ראוי להציג מתנה שכזו? עצמי ענה לעצמי ״פשוט, צנוע.״ בפלטה הזו מצאתי הרבה קושי. הקושי היה הצלקות של הזמן של הפלטה ושלי וכל כך הרבה מהן
יצירת האמנות הזו הצריכה מתיחה עדינה של הדמיון שדרשה פיתוח של כמה טכניקות עץ פואטיות לא שגרתיות בזמן אמת. בו זמנית, זה היה מתיחה של האפשרויות והגבולות של כיפוף עץ מלא, בצורה חופשית, ביד, במקום. למרבה המזל, העץ עצמו אפשר ליצירה להתפתח. התהליך היה זהיר ואיטי ובתקווה שהיצירה מייצגת את הצורות, הפליאה והרגש המזכירים את
התרגום של המילה TEZETA מהשפה האמהרית הוא ״אני זוכר״; המילה מצאה אותי בהקשרים מוזיקליים בהם הרכב הג׳אז המג׳מג׳ם מושרה ומסתובב בזיכרונות, עם כמיהה ונוסטלגיה למשהו שעבר מהעולם, שהשתנה להיות משהו אחר. הייתי ילד בשנות ה-70 בישראל. אני זוכר – אור חם נוגע בחומר נעים בערב; העיצוב של המנורה נולד מזכרונות ילדות של בית במצב של
תהליך היצירה שלי לווה בחיפוש אחר הרמוניה, שהיא עבורי שילוב של הפכים. כל שידה היא אסימטרית, מתקיימת בזכות עצמה. כזוג הן בסימטריה שמשלימה אחת את השנייה ויוצרת הרמוניה ואיזון. השידות פונקציונליות לשני צדי המיטה, מכילות את הנדרש מבלי לשדר כובד ויזואלי. היה לי חשוב להקפיד על שפה עיצובית משותפת, מנימליסטית ובעלת רכות קו. שתי השידות
הרהיט הוא נסיון לעשות עם המירב עם המעט האפשרי. חתיכת עץ הסאפלי ישבה על מדף כ-50 שנים עד שהתגלגלה אלי, בגוון כתום אדמדם שרק זמן המתנה ארוך יכול לייצר. במהלך העבודה עשיתי טעות בניסור ולא נשאר לי חומר גלם נוסף לרגל הרביעית. התלבטתי. רציתי שהרהיט יהיה אחיד ומוקפד. דווקא אז נפתח לי פתח למשחק ושעשוע.
שולחן קפה – משהו קטן וטוב Read More »
כיסא – משהו מיוחד ומרגש אותי ברהיט הזה. היושב כמו מתמזג איתו ונהיה חלק ממנו. רציתי ליצור למשתמש תחושת נוחות כבר בַּמבט הראשוני – למשוך את העין להתיישב, עוד לפני ההתיישבות עצמה. החבלים, דמויי מפרש של סירה, משדרים נוחות והזמנה לשבת ולמרות שלא מורגשים בישיבה, הם מעניקים תחושה שהכיסא עוטף את היושב בו. עץ האלון
החלטנו ליצור משהו ביחד, לא משנה מה, העיקר ביחד. הכי פשוט וכיף. גיבשנו סדנא ליוצרים מתקדמים והכסא נולד מתוך רצון ליצור רהיט שיהווה נושא מרכזי לסדנא. ההשראה היא מעולם הריהוט הסקנדינבי, הטכניקות השולטות הן כיפוף בלמינציה, מחברי שגם צף נסתר, דיבל טרוז, וקליעה ברצועות קנבס. התוצר הוא כסא שאנו שמחים בו מאוד, ומקווים שישדר משהו
כסא נדנדה low back Read More »
הנטייה הטבעית שלי בעיצוב וייצור רהיטים, היא לקחת רהיט פרקטי וליצור בו עניין. ביצירה זו, בחרתי שהשקט והפשטות יהיו הקווים המנחים העיקריים בעיצוב. אמנם השולחן משדר פשטות, אך טכניקות העבודה לייצור וחיבור מערכת הרגליים, שבהן אף לא זווית אחת של °90 ,דרשו מורכבות הן בתכנון והן בתהליך העבודה. ככל שמסתכלים עליו לעומק, עקבות אהבתי ליצירת