ניסיתי לצייר כיסא, ואוטומטית התחלתי לצייר קווים מעוגלים ומחברים נסתרים. אז בנסיון לאתגר, החלטתי לנסות לעצב בקווים ישרים ומחברים חשופים, ועדיין לסיים עם רהיט נוח, נעים ואסתטי. מפה לשם הצטרף לו הריפוד, ונוצר כיסא שבנוי מקווים ישרים שחושפים את כל 202 המחברים שבו, ומצליח לענות על דרישות האתגר.
רציתי לקחת עץ גושני ולהפוך אותו לשקוף. היצירה הזאת מורכבת משתי פלטות מייפל דקות שחוררתי עם צורות רכות. מיקום הצורות משתנה בין פלטה לפלטה, וכך נחשפים היבטים שונים של העץ. הצורות יוצרות משחק עם אור וצל, כמו וילון תחרה או מגזרת נייר. המחברים הם גרסה שלי ל-corner bridle joint עם דיבל. את סוג הגימור בחרתי
קיבלנו לידנו גזע אקליפטוס זקן שבנדיבותו ביקש להפוך לשרפרף ישיבה, ולהתחיל סיבוב חיים חדש. בשונה מעבודה עם עץ תעשייתי, העבודה עם עץ טבעי משפיעה עמוקות על תהליך היצירה. העץ נחרט חריטה ראשונית ולאחר מכן נעטף בנייר עיתון ושקיות לצורך ייבוש ארוך ואיטי והורדת אחוזי הלחות. העץ, שכבר כל כך הורגל לאורחותיו הישנים, התקשה להסתגל למצבו
בחיפוש אחר חומר גלם לספסל פשוט, נתקלתי בפרוסת שיטה שבבסיס שלה התפצלות ענפים, שמשכה את העין והלב, והמתינה להפוך לחלקו העליון של שולחן. כך, החלק הפשוט של הפרוסה נהפך לספסל, והחלק עם הפיצול, חיכה בסבלנות בסדנא עד שאבין איזה שולחן הוא יהיה. עיצוב השולחן נולד בהשראת העשייה של ג'ורג' נאקשימה, הקוראת תיגר על המבנה הקלאסי
היצירה מנסה לחקות את הרגע המותח ביותר בחייו של כל נגר. רגע ההרכבה הסופית של רהיט. בדיוק ברגע הזה, שבו כל החלקים כמעט ונוגעים זה בזה- רגע המבחן.
נפלה בחלקי הזדמנות נדירה לייצר כיסא על פי עיצוב של Hans Wegner, שהיה ונשאר עד היום מעצב הכיסאות המשפיעים ביותר בתקופתנו, בבניית הכיסא שיניתי במקצת את השייפ של החלקים אך ניסיתי להתחקות כמה שיותר אחרי המידות והמחברים. כיסא זה מכיל שלל מחברים מאוד מורכבים, משענת הכיסא נעשתה בכיפוף בלמינציה. לעומת המורכבות בבניית הרהיט רציתי שמבחינת
ההשראה לפריט זה נולדה בביקורי ביפן לפני שלוש שנים. בבנייה יפנית מסורתית, חלונות עם מפנה לרחוב ראשי בנויים עם פסי עץ מאונכים המצניעים מבט אל החלל הפנימי אך מאפשרים מעבר אור ואוויר. רציתי לבנות פרגוד שיחלק את החלל באותו אופן, מסתיר אך לא אטום, הפרדה שהיא רק ברמיזה. בפרגוד הזה שילבתי עיטורי קומיקו, גם כן
שולחן סלון זה נוצר מתוך האמונה שלי באומנות נקייה עם קווים עדינים תוך שימוש בחיבורים הנדסיים מורכבים. לפני כל יצירה שלי אני מנסה לשלב בין טכניקות שמאתגרות אותי לבין הצורך לתת ביטוי ליצירתיות ללא גבולות. תמיד יש את הקונפליקט בין יצירת הרהיט המושלם לבין יציאה למסע שאינך יודע מה ייצא בסופו, גם במחיר של לטעות.
את הקופסא תכננתי להתחיל לפני שנתיים, בסוף תערוכת נגר אומן הראשונה, כמתנה לאשתי, סיון. קצת לפני כן שברתי את המרפק, ונאלצתי לחכות. כשהחלמתי, סיון נפטרה באופן פתאומי. לקח לי חודשים לחזור לעץ, אבל החלטתי לבנות את הקופסא כאילו בניתי בשבילה. בחירת העץ והחומרים סמלית. התא המשפחתי נקרא לעיתים מקדש פרטי, ולכן בחרתײ להכניס אלמנטים מבית
קופסת תכשיטים לסיון Read More »
גרמופון – רהיט שחוזר אחורה בזמן ועדיין נשאר אקטואלי. מניחים את הטלפון עם מוזיקה במקום והגרמופון מגביר את הסאונד. העבודה עליו משלבת כמה תחומים של נגרות. טכניקה של סגמנטים ומעט קראפט במקרה הזה . כלי העבודה העיקריים – קרייזק ,משייפות למיניהן ,משור ידני וטרימר . העבודה דורשת חישובים גאומטרים מסויימים ותכנון בוקדם במחשב בעיקר לחישובי