השיטה

בחיפוש אחר חומר גלם לספסל פשוט, נתקלתי בפרוסת שיטה שבבסיס שלה התפצלות ענפים, שמשכה את העין והלב, והמתינה להפוך לחלקו העליון של שולחן.
כך, החלק הפשוט של הפרוסה נהפך לספסל, והחלק עם הפיצול, חיכה בסבלנות בסדנא עד שאבין איזה שולחן הוא יהיה.
עיצוב השולחן נולד בהשראת העשייה של ג'ורג' נאקשימה, הקוראת תיגר על המבנה הקלאסי של שולחן עם 4 רגליים. ניסיתי לתת את הפוקוס לפרוסת השיטה – למבנה הטבעי של העץ, לטקסטורות הסיבים, ולמתח שנוצר בנקודת הפיצול ורצונו של העץ להיסדק.
לפרוסת השיטה, הצטרפה קורה ריבועית של אלון עתיק שקניתי מנגריה שנסגרה, ועוד כמו חתיכות של אלון לבן, כדי להשלים את הרגל והקושרות העליונות.
בתהליך בניית השולחן קישרתי באמצעות פפיונים את ההתפצלות וההיסדקות ושיחקתי במתח שבין שיווי משקל ותחושת ריחוף.