רציתי לבנות משהו עדין, ולדבר בשפה שאני אוהב – משטחים, פאזות ופינות נוצצים ומלאי כוונה. מערכות יחסים ומפגשים מדויקים בין חלקים. פשטות ושקט, לתת לעץ לדבר את שלו. כל שטחי הפנים והפינות מפוסלים וחתוכים בכלי יד.
העץ העיקרי הוא מקורה ישנה ונדירה שהתאהתי בה מהרגע הראשון ולא יכולתי שלא לרכוש אותה. עדיין נותרה לי ממנה פיסה קטנה…
חזית הגב היא ממעט עץ נארה שהחזרתי איתי מקנדה ופרסתי לפורניר כדי לנצל אותו במלואו. מרגיש לי שהוא מפיץ אור ונותן מימד עומק לארונית.
המגירות בנויות מחיבורי זנב-יונה ובמבנה טרפזי עדין מאד שמונע מהמגירה ליפול בפתיחה. הידיות הן הכי נוחות שאי פעם יצא לעשות. מתלי הפליז לתליית הארונית הם בהכנה עצמית.