בבסיס כל יצירה שלי עומד נושא או רעיון כלשהו, אותו אני מנסה להביא לידי ביטוי.
הפעם חשבתי על תהליכים גיאולוגיים המייצרים טופוגרפית פני שטח מעניינת, בפרט הרי געש ובולענים. מכאן בא הרעיון לכיס מגירה בולט ושקוע.
הקווים המעוגלים של פתחי המגירות הכתיבו את שאר ההחלטות העיצוביות – מצורת הרגליים דרך עיבוד שפת השולחן ועד הידיות.
הקפלים בפינות מדגישים את המִתְאָר, מוסיפים מימד של תנועה ודינמיות, ושוברים במקצת את השלמות והדיוק הקפדני שמאפיינים את המבנה.
בכל עבודה כזו יש משהו אישי מאד. היא יציר כפיך, אותו הגית, אודותיו חלמת, עליו עמלת, וממנו התרגשת.
אני מקווה שמשהו מהתחושה הזו עוברת אליכם, המבקרים.